היכן לראות תאו בפארק ילוסטון
ביקור בפארק הלאומי ילוסטון הוא חוויה שרבים מחפשים מכיוון שהוא מספק שפע של הזדמנויות לראות ולחזות ביופי הטבעי בצורתו הגולמית ביותר. אחת החיות המבוקשות ביותר לחזות בפארק היא הביזון האמריקני, הידוע יותר בשם תאו, מכיוון שהוא היונק היבשתי הגדול ביותר ביבשת צפון אמריקה וסמל של אדמת עשב פראית.
פארק ילוסטון מתהדר ביותר מ-5000 ביזונים או "עדרים" שמכנים אותם. החיות המדובללות הללו הן חיות בודדות ובדרך כלל ביישנות, למעט השוורים שרגילים יותר להיות המינים המפחידים ביותר בפארק.
ככזה, המקום הטוב ביותר לזהות את החיה הוא כאשר אנשים נמצאים על שביל סלע באפלו הממוקם באזור המעיינות החמים של מאמות'. הסלע משמש כאבן מפתח לביתו של הביזונים בפארק ומספק במה נהדרת ותצפית על החיות המלכותיות. המבקרים יכולים גם לזהות ביזונים משוטטים סביב אגן הגייזר התחתון, צומת מגדל וכפר ילוסטון, המציעים נופים מצוינים לא פחות אם למבקר יש מזל.
מקום נוסף בו יכולים המבקרים להציץ בביזון הוא עמק למאר שנמצא בחלקו הצפוני של הפארק. נחשב למקום הטוב ביותר לזהות חיות בר, העמק הוא המקום שבו מבקרים יכולים למצוא את הריכוז הגדול ביותר של תאו בפארק. העדר האדיר מושך לעתים קרובות זאבים, זאב ערבות ומינים טורפים אחרים בחיפוש אחר הטרף שלהם.
בנוסף, כדי שהמבקרים יחוו את הביזון במלוא הדרו, ישנם סיורים מודרכים שייקחו את המבקרים ממש לאמצע עדר ויספקו את הנוף הטוב ביותר של בעלי החיים. סיורים מודרכים פתוחים למבקרים מדי יום בין השעות 9:00-15:00. מדריכי טיולים מקצועיים מציעים את כל המידע הדרוש על הכללים שיש לציית להם בעת הכניסה לפארק. הם גם מסבירים את ההתנהגויות של הביזונים ובעלי חיים אחרים בסביבה, מה שהופך את החוויה למרגשת אך בטוחה.
חשוב מכך, המבקרים צריכים להיות מודעים למרחק שהם צריכים להתרחק כאשר הם צופים בבעלי החיים, במיוחד הביזונים. הם יכולים להיות בלתי צפויים וסקרנים ובדרך כלל יכולים להתעמת עם אנשים בכל זמן נתון. לפיכך, חשוב להרחיק לפחות 75 רגל מהחיה ולא לנסות לגעת בה תוך התחשבות שמדובר בחיית בר.
התבוננות בחיות הבר בסביבת הגידול הטבעית שלהן
עבור חוקרי חיות בר רבים, אחד הקלפים העיקריים של ביקור בפארקי ילוסטון הוא לצפות בחיות הבר בסביבתם הטבעית. לאחר מסע ארוך אל הפארק, איתור האיילים, איילי הפרד, דובי הגריזלי והתאו הופכים את הנהג הארוך והמעלה לשווה את זה.
בשטח של 7,000 הקטרים של הפארק, קיימים שפע של יונקים, זוחלים ומין הדגים השלישי בגודלו, שכולם מהווים חלק מחיות הבר בפארק. אחרי התאו, המינים הבאים הכי מבוקשים כוללים את הכבשים הגדולים, הזאבים האפורים, האנטילופות והקוגר החמקמק. הזאבים מפורסמים במיוחד בקרב המבקרים מכיוון שהם המין היחיד בפארק ששינה את התנהגותו הטבעית עקב הכנסתו ב-1995.
מבחינת זוחלים, הזוחלים הנפוצים ביותר להבחין באזור פארק ילוסטון הם הצבים המצלפים, הנחשים והצפרדעים. הבואש המפוספס והגירית הם היצורים הקטנים הנפוצים ביותר שניתן לזהות בפארק אם מסתכלים באזורים הנכונים.
מיני הדגים כמו פורל הקשת בענן, פורל החתך, האפרורית הארקטית ודגי ההרים הם גם חלק עיקרי מהמערכת האקולוגית. מכל המינים הללו, הפורל החתוך הוא המין המבוקש ביותר שכן הוא המין המקומי ביותר באגם ילוסטון.
לבסוף, חשוב לציין שלמרות שחיות הבר בפארק ילוסטון גורמות לחוויות מעולות, יש לנקוט זהירות רבה בעת התבוננות בחיות אלו כשהן בפארק. זוועה להאכיל אותם או להפריע בדרך אחרת להתנהגותם הטבעית וחשוב לתת לבעלי חיים אלה מקום רחב ולכבד את המערכת האקולוגית של הפארק.
נקודות שכדאי לזכור
כשמדובר באינטראקציה עם הביזונים וחיות בר אחרות בפארק ילוסטון, יש לזכור כמה נקודות כדי להבטיח חוויה בטוחה ומוצלחת. האחד, המבקרים חייבים לוודא שהם שומרים מרחק כשהם מתקרבים לחיות בר כלשהן, שכן ביזונים יכולים להשתופף ולקפוץ קדימה במהירות אם מפריעים להם. הם גם עלולים לטעון אם נבהלים והקרניים שלהם מצוידות בקצוות חדים למטרות הגנה.
באופן דומה, בעת התבוננות במינים אחרים, יש להימנע מלהשמיע רעש כמו מחיאות כפיים וצעקות מכיוון שזה עלול להבהיל אותם. בנוסף, המבקרים צריכים לזכור כי כל חיות המחמד חייבות להיות ברצועה בכל עת בפארק מכיוון שהן עלולות להפחיד את החיות.
במקרה של מפגש עם דוב, חשוב מאוד שמבקרים לעולם לא ינסו להתקרב לדוב למרות אופיו של סקרנות. עדיף להישאר רגוע ואם דוב מתחיל לעקוב פשוט לסגת לאט מאוד ולנסות להגיע למקום מבטחים ולבקש עזרה משומר או פקיד אחר.
בנוסף, חשוב להיות מודעים לכללים ולתקנות השונים שנקבעו בפארק בכל הנוגע לחיות בר. יש גם להבטיח שהם יישארו על השבילים ורחוקים מקווי המים מכיוון שהם לא צלולים ובטוחים לשכשוך בהם כפי שזה עשוי להיראות במבט ראשון.
נהנה מהטבע באחריות
בביקור בפארק ילוסטון, חשוב תמיד לזכור שבעלי החיים באזור זה שייכים לטבע ואינם חיות מבויתות. יש לנקוט בזהירות רבה בעת האינטראקציה איתם וכל התהליך צריך להיות נטול מתח ככל האפשר.
ככזה, מבקרים לעולם לא צריכים לנסות להעסיק את בעלי החיים ישירות, אלא צריכים לפעול בהתאם להנחיית ריירים ופקידים המוצבים בפארק או בסיורים רשמיים. המבקרים צריכים גם לזכור לקחת איתם את כל האשפה ופריטים אחרים בחזרה כדי לא להפריע למערכת האקולוגית הטבעית של הפארק.
המבקרים צריכים גם להיות מודעים לעובדה שלביזונים ולבעלי חיים אחרים יש תנועות, מקצבים ומחזוריות משלהם. ככאלה, הם לא צריכים לצפות שהחיות יגיעו אליהם ויהיו מוכנים להמתין שעות כדי לראות את החיה. הדבר החשוב ביותר שיש לשים לב אליו הוא שהמבקרים צריכים להחליט על תוכנית נבונה במזג האוויר כדי לוודא שהביקור שלהם בפארק יהיה מוצלח.
והכי חשוב, כל הסיורים בפארק חייבים להתבצע בזהירות רבה ומתוך כבוד מירבי לבעלי החיים ולסביבתם הטבעית. הפרעה לחיות הבר ובבית הגידול הטבעי שלהן מנוגדת לחוק וחשוב שהמבקרים לא ישאירו שינויים בסביבה שמסביב ויכבדו את תקנות הפארק.
הגנה על חיות הבר
הנהלת הפארק פועלת קשה כדי להגן על חיות הבר הקיימות בפארק ועל המבקרים לקחת חלק בתמיכה במטרותיהם. זה כולל הימנעות מלכלוך מכל סוג ושימוש בפחי האשפה המיועדים לכך, שכן מודעות להיגיינה אישית משחקת תפקיד מפתח בשמירה על המערכת האקולוגית של הפארק בריאה ומאוזנת.
באופן דומה, על המבקרים להימנע מנסיעות במכוניות ובטרקטורונים מכיוון שהדבר עלול להגביל את תנועת החיות. ילוסטון גם מעודדת את המבקרים לקחת חלק בתכניות שימור חיות הבר השונות שהוקמו על ידי הארגונים השונים התומכים בקביעות בפארק שכן ארגונים אלו הם שאפשרו לפארק להישאר בריא כפי שהוא כיום.
לסיכום, חשוב לזכור שהביזון האמריקאי הוא זן איקוני בפארק ולראות אותם באופן אישי זו באמת חוויה מחממת לב. למרות שהזיהוי שלהם כבר מצריך קצת מזל, מעקב אחר העצות שהוזכרו לעיל עשוי להגדיל את סיכוייהם. יתרה מכך, על המבקרים תמיד לנהוג בכבוד רב לחיות הבר ולפעול לפי כל תקנות הפארק כדי לסייע בשמירה על האיזון של המערכת האקולוגית הטבעית הקיימת בפארק.
